אנדרטת 'בראשית' השורדים

JGuide WA ZA ME 0S

בקצה רחבת גיבורי הגטו מדרום מערב לאנדרטת מרד גטו וורשה, קרוב לרחוב מרדכי אנילביץ Mordechaja Anielewicza נבנתה האנדרטה הראשונה ע"י שרידי יהדות פולין ב 19 באפריל 1946 האנדרטה נמוכה, כמעט שטוחה, היא הוקמה ע"י אלה ששרדו וחזרו ובאו לוורשה. על האנדרטה תבליט עלה זית והאות "ב" המייצגת את המילה בראשית. צורתה העגולה והשטוחה מזכירה מכסה ביוב המייצג את תעלות הביוב ששימשו כדרכי מעבר ומילוט מהגטו אל בית הקברות ואל האזור הארי.
האדריכל מרק סוזין Suzin עיצב מאבן גרניט אדומה סמל לבורות הביוב שבתוכם נספו לוחמים ויהודים שניסו להימלט לצד הארי. על מכסה הביוב הוטבע ענף עץ זית והאות העברית 'ב' המסמלת את המילה בראשית שבה נפתח ספר התנ"ך, סמל להתחדשות והתחלה חדשה.

אנדרטת הזיכרון לעמנואל רינגלבלום

JGuide WA ZA ME 0S

אנדרטת הזיכרון לעמנואל רינגלבלום מוצבת ברחוב זמנהוף לא הרחק מאנדרטת גיבורי הגטו והיא התחנה השנייה במסלול הגבורה.
עמנואל נולד בשנת 1900. היה חבר בפועלי ציון שמאל, איש ציבור ידוע, ייסד את הארכיון המחתרתי בגטו וארשה. החל משנת 1943 הסתתר בין פולנים מחשש שהגרמנים יתפסוהו. במרץ 1944 הוא נתפס והוצא להורג יחד עם המשפחה הפולנית שהוא הסתתר אצלם.
סיפורו של ארכיון גטו ורשה עומד על דמותו של הד"ר עמנואל רינגלבלום, שהיקף עבודתו והנסיבות שפעל בהן הופכים אותו לאחד ההיסטוריונים החשובים בהיסטוריה היהודית. ארכיון גטו ורשה, הידוע כארכיון 'עונג שבת', הוא גדול הארכיונים המחתרתיים היהודיים והוא היווה השראה למפעלי תיעוד נוספים. הארכיון הוקם ביוזמתו של עמנואל רינגלבלום והתנהל בהכוונתו ובפיקוחו. האנשים, שנרתמו למפעל זה, חשו כי הם חיים בזמן חריג וחסר תקדים מבחינה היסטורית, ועליהם לעשות למען הנצחתו לדורות הבאים. שם הארכיון, 'עונג שבת', נובע מכך שפעיליו נהגו להתכנס בימי שבת למפגשים, והוא שימש כשם שהסווה את פעולתם המרכזית.
מסמכי "עונג שבת" הוטמנו בשלושה כדי חלב. אחד המקומות בהם הוסתר החומר נתגלה ב 1946 ומקום נוסף ב 1950. חומרי הארכיון וכתביו הכרונולוגיים של רינגלבלום עצמו, מהווים את מקור הידע המקיף והמעמיק ביותר בנוגע לגורלם של היהודים בשטחי פולין הכבושה ומשמעות האירועים בעת ההיא.

בימי הגירוש ההמוני של יהודי ורשה לטרבלינקה ב-1942 שרד רינגלבלום עם אשתו ובנו אורי. עמנואל הצליח לצאת מן הגטו עם אשתו ובנו בעזרתם של ברברה (בתיה) ואברהם אדולף ברמן שעברו לצד הארי בזכות חברים פולנים. גם בהיותו מחוץ לחומות הגטו ניסה רינגלבלום לשמור על קשר רציף עם היהודים האחרונים בגטו לאחר הגירוש, וכן השתתף בפעולות להסתרת חומר הארכיון במקומות מחבוא שונים.

ב-18 באפריל 1943, ערב חג הפסח, נכנס שוב לגטו. למחרת החל השלב הסופי של הגירוש ופרץ המרד המזוין של יהודי גטו ורשה. רינגלבלום נתפס והועבר למחנה העבודה טרַוְוניקי באזור לובלין. כאשר נודע הדבר לידידיו בוורשה, יצאו שני שליחים מטעם המחתרת, והם הצליחו להוציאו מן המחנה ולהחזירו לוורשה.

קישורים
בקשתו האחרונה של עמנואל רינגלבלום, מרץ 1, 1944. קובץ PDF

אנדרטת הזכרון ליוסף לברטובסקי

JGuide WA LE ME 0S

אנדרטת הזכרון ליוסף לברטובסקי נמצאת בצומת הרחובות זמנהוף Ludwika Zamenhofa ולברטובסקי Jozefa Lewartowskiego .
יוסף לברטובסקי - פינקלשטיין Joseph Lewartowski - Finkelstein שהיה קומוניסט, חבר "הארגון היהודי הלוחם" בגטו ורשה נולד ב - 1896 בביאלה - פודלסקה Biala - Podlaska פולין, מראשי המפלגה הקומוניסטית הפולנית מפלגת הפועלים הפולנית, פפ"ר - P.P.R עם פרוץ מלחמת העולם השניה יצא לביאליסטוק Bialystok ושב מאוחר יותר לורשה. שימש כמזכיר הועד המחוזי של המפלגה בגטו, ממייסדי הגוש האנטי פשיסטי באביב 1942, ומעורכי עיתון התנועה, "דער רוף".עקב נכותו ביקש בימי האקציה הגדולה בקיץ 1942 את עזרת הקומוניסטים הפולניים שמחוץ לגטו, אך אלה התעלמו ממנו. נתפס וגורש למחנה ההשמדה טרבלינקה בשנת 1945 זכה בעיטור "צלב גרונוולד" מדרגה 3, מאת הפיקוד העליון של הצבא הפולני.

קישורים
המרד בגטו וארשה : הגוש האנטי-פשיסטי - ספריית מט"ח

אנדרטת הזכרון למיכאל קלפפיש

JGuide WA LE ME 0S

אנדרטת הזכרון למיכאל קלפפיש נמצאת בצומת הרחובות זמנהוף Ludwika Zamenhofa ולברטובסקי Jozefa Lewartowskiego . מצפון לצומת ממול לאנדרטת יוסף לברטובסקי.
...הלוחמים בשטח המברשתנים ירו מכל דלת וחלון, בשעת קרב גבורה על מכונת ירייה של האויב נפל כאן המהנדס הכימאי מיכאל קלפפיש, שהקים בגטו את המעבדה הכימית, בה ייצרו הלוחמים את נשקם העצמי, את בקבוקי התבערה, ובה התקינו את מוקשיהם. לאחר שני ימי קרבות, בהם סבל האויב אבדות כבדות ואף ניסה לבקש מן הלוחמים שביתת נשק לרבע שעה, נסוגו הגרמנים לעבר החומה והחלו להפגיז את האזור במכונות ירייה ולהרעישו בתותחים. הם הצליחו לפרוץ פנימה, ולמגינים לא נותר אלא לסגת מאזור המברשתנים הקטן, מעל לגגות, לגטו המרכזי...
המרד בגטו וארשה : מרד ה 19 באפריל - מהלך הקרבות וחורבן הגטו ספריית מט"ח

קלפפיש מצא את מותו ביום השני למרד הוא נורה ע"י הגרמנים באחת מעליות הגג. יתר הלוחמים גברו על הגרמנים ופילסו לעצמם דרך נסיגה.

האנדרטה והרחבה לזכר שמואל זיגלבוים

JGuide WA ZA ME 3S

האנדרטה והרחבה לזכר שמואל זיגלבוים נמצאים ברחוב זמנהוף Zamenhofa ליד הבית המשולש שאחד מקודקודיו נמצא בפינת רח' זיגלבוים Zygielbojma וזמנהוף Zamenhofa. האנדרטה מורכבת מ 3 חלקים. אבן זיכרון אופקית, אבן מצבה הנראית כשבורה ל 4 גושים וקיר זכרון עשוי זכוכית הנראה כויטרינה.
שמואל מרדכי ארתור זיגלבוים - 21 לפברואר 1891 - 12 במאי 1943 היה נציג "הבונד" במועצה הלאומית הפולנית הגולה בלונדון. הוא ניסה לעורר את דעת הקהל העולמית בנוגע לפשעי הנאצים במזרח אירופה, אך לשווא. בהגיע הידיעות על חיסול אחרוני היהודים בורשה, במחאה על שתיקת העולם נוכח השמדת יהודי אירופה. התאבד שמואל זיגלבוים ב 12 למאי 1943 בלונדון. לפני התאבדותו, שלח את המכתב הבא:

11 במאי, 1943
לכבוד אדון נשיא הריפובליקה הפולנית ולאדיסלאב ראצ'קביץ' ראש הממשלה הגנרל ולאדיסלאב שיקורסקי
אדוני הנשיא, אדוני ראש הממשלה,
אני מרשה לעצמי להפנות לאדונים את דברי האחרונים, ובאמצעותכם אל הממשלה הפולנית ולציבור הפולני, לממשלות ולעמים של בעלות-הברית, למצפון העולם: מן הידיעות האחרונות שהגיעו מפולין נובע ללא צל של ספק, שהגרמנים רוצחים עתה באכזריות בלתי מרוסנת את שרידי היהודים בפולין. מאחורי חומות הגיטאות מתחוללת עתה המערכה האחרונה של הטרגדיה, שאין לה תקדים בהיסטוריה. האחריות לפשע של רציחת הלאומיות היהודית בפולין מוטלת בראש ובראשונה על המבצעים עצמם, אך בעקיפין רובצת היא גם על האנושות כולה, על עמי בעלות הברית וממשלותיהן, אשר לא נקטו עד היום בשום מעשה ממשי בכדי לבלום פשע זה. על-ידי התבוננות פסיבית ברצח מיליונים חסרי מגן - ילדים, נשים וגברים מעונים – הם נעשו שותפים לאחריות. עלי לקבוע שאף על פי שהממשלה הפולנית גרמה במידה רבה להתעוררות דעת הקהל בעולם, הרי היא לא עשתה די. היא לא עשתה מעשה בלתי שגרתי, שיהא הולם את ממדי הטרגדיה המתחוללת בפולין. מתוך קרוב ל- 3.5 מיליון יהודים פולנים ומכ- 700,000 יהודים שגורשו לפולין מארצות אחרות, חיו עדין באפריל ש"ז על-פי הנתונים הרשמיים של "הבונד" שהועברו על-ידי נציגות הממשלה, כ- 300,000 בלבד. והרצח נמשך. אינני יכול לחיות ולשתוק, שעה שהולכים ונרצחים שרידי יהודי פולין, שאני נציגם. חברי בגיטו וארשה נפלו עם נשק ביד בקרב הגבורה האחרון. לא זכיתי ליפול כמוהם, יחד עמם, אך אני שייך אליהם, לקבר ההמונים. אני מבקש להביע במותי את מחאתי העמוקה ביותר כנגד חוסר המעש שבו העולם משקיף, ומרשה להשמיד את העם היהודי. אני יודע, כי אין ערך רב לחיי אדם בייחוד היום. אך לאחר שלא עלה בידי להשיג את הדבר בחיי, אולי במותי אתרום להתנערות מהפסיביות של אלה, אשר יכולים וחייבים לפעול, בכדי שעוד עתה, אולי ברגע האחרון, יוכלו להציל מהשמדה בלתי נמנעת את קומץ היהודים הפולנים החיים עדיין. חיי שייכים לעם היהודי בפולין, ועל כן יזכה יחד עם המוני פולין לשחרור, שיינתן לו לנשום בפולין ובעולם של חירות וצדק סוציאליסטי, כגמול בעד הייסורים והעינויים הבלתי אנושיים. ואני מאמין, שפולין כזאת תקום ועולם כזה יבוא. מובטחני שהנשיא וראש הממשלה יפנו את דברי אלה לכל אלה שאליהם מכוונים, והממשלה הפולנית תפתח מיד בפעולה בתחום הדיפלומטי וההסברתי, בכדי להציל את השריד החי של יהודי פולין מהשמדה.

אני נפרד בברכה, מכולם ומהכל שהיה יקר לי ואהבתי.
ש' זיגלבוים

מתוך: אתר המשפחות :זיגלבוים, קרוטמן, קם וצאצאיהם

אנדרטת אריה וילנר יורק

JGuide WA ZA ME 0S

האבן לציון אריה וילנר יורק מוצבת בפינת הרחובות זמנהוף Zamenhofa ומילה Mila ממול לאנדרטה ש"ש אנילביץ.אריה וילנר יורק נולד בוארשה למשפחה אמידה. ערב פרוץ המלחמה היה חבר ב'שומר הצעיר' בוארשה. בספטמבר 1939 הגיע עם הנמלטים מוארשה לוילנה. וילנר פעל בוילנה עד שהגרמנים כבשו אותה, אז חזר לוארשה. בוארשה נרתם לפעולה במחתרת, ובגלל שנראה כמו פולני, יכול היה לנסוע ולבקר בגטאות ברחבי פולין הכבושה. ביוני 1942 היה ממייסדי "הארגון היהודי הלוחם" בוארשה, ופעל בצד הארי באספקת נשק לגטו. במרס 1943 נאסר בידי הגרמנים בעת חיפוש בדירתו שבצד הארי, ונמצא ברשותו נשק.
...אבל התקוות התבדו. המחתרת הפולנית, הארמיה קריובה, הבטיחה סיוע, אבל ברגע האמת התברר שלהבטחות אין כיסוי. רק בסוף חודש אוגוסט , בעיצומו של הגירוש הגדול, יכול היה אריה וילנר, יורק , הנציג , שנשלח לצד הארי כדי לנסות ולהשיג נשק, לבשר בקוד מיוחד לחבריו במחתרת: משלוח ראשון של נשק בדרך אליכם. הנשק הראשון- חמישה אקדחים ושמונה רימונים- הושג בעיקר בעזרתה של אירנה אדמוביץ, נוצרייה שהחליטה להירתם למאבקם של חבריה היהודים ... מתוך "גיבורים ונואשים"- 60 שנה למרד גטו וארשה .
הגרמנים חשבו שהוא איש במחתרת הפולנית. הוא עמד בחקירות ובעינויים ולא הסגיר איש. באפריל 1943, מרד גטו וארשה, כשנתגלה בונקר המפקדה של ה'ארגון היהודי הלוחם', היה שם וילנר, ולפי עדויות קרא ללוחמים להתאבד, והיה בין הנספים במפקדה. לאחר מכן הוענק לו עיטור הגבורה בדרגה 5, ע"י הפיקוד העליון של צבא פולין, על חלקו במלחמת הגבורה נגד הגרמנים.

מרדכי אנילביץ

JGuide WA ZA ME 0S

האנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ מוצבת בפינת הרחובות דובואה Dubois ומילה Mila לא רחוק מאנדרטת הבונקר המרכזי במילה 18.מרדכי אנילביץ' 1919 - 1943 מפקד מרד גטו ורשה. יליד העיירה וישקוב, פולין, נולד להורים אברהם וצירל, גדל בפובישלה, שכונת פועלים של העיר ורשה.נסע לצ'נסטוחובה כדי לארגן את תנועת המרד, חזר לורשה ונמנה בין מייסדי הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה אי"ל באוקטובר 1942 ונבחר לעמוד בראש הארגון.מרדכי אנילביץ' נפל בקרב האחרון של המרד ב- 8 במאי בעת נפילת הבונקר המרכזי, ברחוב מילא 18, שהיה מפקדת הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה אי"ל. אנילביץ' ואנשיו התאבדו מאחר והעדיפו לא ליפול לידי הנאצים. לאחר שחרור פולין, העניקה לו הממשלה החדשה אות הצטיינות צבאי גבוה.
:
מכתבו האחרון של מרדכי אנילביץ הועבר ל"אנטק" צוקרמן (23 באפריל 1943 ) היה בזו הלשון: ...מה שעבר עלינו לא ניתן לתאר במילים. נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר. הגרמנים ברחו פעמיים מן הגטו. פלוגה אחת שלנו החזיקה מעמד 40 דקה והשנייה למעלה מ- 6 שעות. המוקד שהוטמן בשטח "המברשתנים" התפוצץ. כמה פלוגות שלנו התקיפו את הגרמנים אשר נמלטו. אבדותינו בכוח אדם מעטות ביותר. אף זה השג. נפל יחיאל, נפל כחייל גיבור על ידי מכונת היריה. אני מרגיש שמתרחשים דברים גדולים והדבר אותו העזנו לבצע ערכו רב ועצום...החל מהיום אנו עוברים לשיטה פרטיזנית. הלילה יוצאות לשטח שלוש פלוגות קרב ולהן שני תפקידים: סיור והשגת נשק.נשק קצר אין לו בשבילנו כל ערך. בנשק זה משתמשים אנו לעיתים נדירות. נחוצים לנו בדחיפות:רימונים, רובים, מכונות יריה וחומר נפץ. לא אוכל לתאר לפניך את התנאים בהם חיים היהודים.רק יחידי סגולה יחזיקו מעמד, כל השאר יספו, במוקדם או במאוחר. הגורל נחרץ. בכל הבונקרים בהם מסתתרים חברינו אי אפשר להדליק נר בלילה מפאת חוסר אוויר.באמצעות המשדר שלנו שמענו שידור נפלא של תחנת השידור "שוויט" על הלחימה שלנו . העובדה שזוכרים אותנו מעבר לחומות הגטו מעודדת אותנו במאבקנו. היה שלום יקיר ואולי עוד נתראה! חלום חיי קם והיה. ההגנה העצמית בגטו הפכה לעובדה. ההתנגדות היהודית המזויינת והנקמה הפכו למעשה. הייתי עד ללחימה מופלאה ומלאה גבורה של הלוחמים היהודיים".
בטאון בשפה הפולנית פירסם לפני כמה שנים תפילה שחוברה בשפה האידית בידי תלמידי הרבי מפיאסצנה (ו ),הרב קלונימוס קלמיש שפירא שחי בגטו וורשה עד לשנת התש"ד (1943 ), הרב שמשון שטוקהאמר מרבני וורשה והחסיד ר' אלכסנדר זושא פרידמן ממנהיגי אגודת ישראל בשבתם בעבודת כפייה בבית חרושת "שולץ" בגיטו וורשה בשלהי שנת התש"ב. לפי התקנה נקבע לאמרה מדי יום ביומו בגטו לפני התפילה לאחר אמירת ג' פרקי תהילים (צ"ד, ק"ה, מ"ב) . והרי נוסח התפילה:"ריבונו של עולם.האזינה לקול בכיינו ולאנקת ליבנו. ראה צערנו ועוניינו והושיענו ממצוקתנו הגדולה. קרובי נפשינו,נשים וילדים,אבות ואמהות,אחים ואחיות ושאר אחינו בני ישראל נעקרו מתוכנו. הם לוקחו בשבי ועקבותיהם לא נודעו. היה נא אתה אל שדי מגינם של כל השבויים,שמור עליהם מכל צרה וצוקה . תן להם כוח לעמוד בעינויים מידי מעניהם ומחרפיהם ומגדפיהם.המצא להם חיות למען יזכו לשוב אל משפחותיהם.והילדים והתינוקות הרכים,אלה שנגזלו מחיק אביהם ואימם, עשה נא שיתגלו ויזכו שוב אל אבותיהם,כבימי צאתנו מארץ מצרים. הריני מנדב צדקה למען עניים מוכי רעב ובזכות זה חוס והושע (פלוני בן פלוני) אשר לוקח בשבי והבא אותו (אותה) בשלום בחזרה אל בני ביתו (ביתם). אל רחום וחנון . עשה חסד ורחמים לכל הקוראים אליך בלב שלם – חוס נא ורחם על שארית הפליטה של עמך ישראל . אמור לצרותינו די.הגן על קומץ שארית הפליטה הקטנה כשהם שהושעת את אברהם אבינו מידי נמרוד ואת יעקב אבינו מידי עשו ולבן ואת משה רבינו מיד פרעה ואת דוד המלך מיד גליית הפלישתי ואת חנניה מישאל ועזריה מיד נבוכדנאצר וכשם שהצלת את דניאל מגוב האריות וכשם שהצלת את מרדכי ואסתר מיד המן הרשע. כן תושיע ותחלץ את עמך ישראל מידי שונאיו ותשלח לנו גואל הצדק שיגאלנו מן הגלות המרה במהרה בימינו אמן".

קישורים
Mordechai Anielewicz: Hero of the Warsaw Ghetto Uprising By Kerry P. Callahan

האנדרטה לזכר נופלי הבונקר במילה 18

JGuide WA DU ME 1S

האנדרטה לזכר נופלי הבונקר במילה 18 נמצאת על גבעה מלאכותית קטנה, בקצה שביל, בגן קטן שהכניסה אליו היא מרחוב דובואה Dubois פינת רחוב מילה Mila.
הבונקר שהיה לא הרחק, ברחוב מילה 18 שימש כבונקר המפקדה של הארגון היהודי הלוחם אי"ל, ארגן המחתרת היהודי בזמן מרד גטו וורשה.
שלא כמו רוב הבונקרים שנבנו בגטו מאז חודש ינואר, הבונקר במילה 18, לא נחפר תחת בית מגורים אלא מתחת לשרידי גוש בניינים גדול אשר נהרס בידי הלופטוואפה ב 1939. הבונקר נבנה על ידי קבוצה של אנשי העולם התחתון, שדאגו לתכנן ולהקים מקום מסתור כיאה למעמדם הגבוה. "איל" הגיעו לשם במקרה, והמבנה נהפך למפקדה הטקטית של הארגון. " מכאן נמתחו החוטים לכל עמדות הקרב בגטו".

הגרמנים טיהרו את הבונקרים בגטו אחד אחרי השני, והלוחמים בבונקר נאלצו לחפש פתחי מילוט נוספים. אנילביץ, שלח לוחמים לחפש פיתחי מילוט ומזון, אולם כולם נתפסו.
בשעות אחר הצהריים של ה 7 במאי, נשמעו מעל הבונקר צעדים כבדים וקולות בגרמנית. הנאצים הגיעו למילא 18. במשך שעות סרקו אנשי ה ס.ס את ההריסות , מנסים לקדוח ברצפה ולחפש סימנים לכניסות ולפתחים. הלוחמים התכנסו עם אקדחים טעונים בכניסות, אמהות החניקו את תינוקותיהם. בערב הגרמנים עזבו את המקום, הסכנה חלפה.
ב 8 במאי 1943, ב- 10 בבוקר, שלושה שבועות לאחר תחילת המרד, הגיעו הגרמנים שוב לבונקר. בבונקר שהו כ -300 איש. האולטימטום הגרמני נשמע היטב: מי שייצא בידיו מורמות: יינצל. המבריחים בבונקר נכנעו אולם המורדים, בראשם מרדכי אנילביץ, מנהיג המרד, עמדו איתן. כאשר הנאצים השליכו גז מדמיע לתוך הבונקר, כדי לגרום למתבצרים לצאת החוצה, העדיפו הלוחמים להתאבד מאשר להימסר לידי הנאצים. עם זאת מספר לוחמים הצליחו להיחלץ דרך תעלות הביוב.

האנדרטה לזכר מאיר מאירוביץ מארק

JGuide WA DU ME 0S

אבן הזיכרון למאיר מאירוביץ מוצבת ברחוב דובואה Dubois בקטע שבין הרחובות ניסקה Niska ומילה Mila כ 10 מטרים מהאנדרטה של פאבל פרנקל ודוד אפלבאום.
מאיר מאירוביץ, נולד בשנת 1911 למשפחה אמידה בעלת מפעל לטבק. היה יו"ר ארגון הסטודנטים הסוציאליסטיים בפולין וחבר פעיל ב"פועלי ציון" צ.ס.
הוא היהמפקד הפלוגה הלוחמת של פועלי ציון. במרד לחם בטבנס שולץ. ב 29.4.43 יצא עם קבוצת לוחמים מהגטו הבוער, דרך תעלות הביוב, לצד הארי. ניצל ממארב גרמני ביציאה מהתעלה ומצא מקלט בבית חרושת לצלולויד ברחוב ליסטופד 11. נספה בשרפה הגדולה שפרצה שם ב 24.5.43. בן 32 במותו.
בפקודת הפיקוד העליון של צבא פולין מאפריל 1954, הוענק לו, לאחר מותו, העיטור "צלב הגבורה".

פאוול פרנקל - דוד אפלבאום

JGuide WA DU ME 0S

אנדרטה משותפת לפאבל פרנקל ודוד אפלבאום מוצבת בוורשה ברחוב דובואה Dubois בקטע שבין רחובות ניסקה Niska ומילה Mila לא הרחק מהאנדרטה של מאיר מאירוביץ.
פאבל פרנקל (1920 - 1943), ממפקדיו הבכירים של הארגון הצבאי היהודי.פרנקל נולד בשנת 1920 בורשה שבפולין. בגיל 18 הצטרף לתנועת בית"ר והדריך בה צעירים. בהמשך גם הצטרף אל "ברית החייל". ב-1940 החלו להתגבש בורשה תאי מחתרת חמושים בתיאום עם המחתרת הפולנית, אשר התגבשו אחר כך לכדי הארגון הצבאי היהודי. פרנקל נבחר לאחד ממפקדיו של הארגון החדש. המידור הגבוה בארגון והמספר הזעום של ניצולים שהיו חברים בארגון משאירה בערפל את השאלה מי היה מפקדו הראשי של הארגון. כפי הנראה היה פרנקל מפקד בכיר של הכוחות החמושים, אחד משלושת מפקדי הארגון הבכירים.ב-18 באפריל 1943 הגיעה ידיעה אל מטה האצ"י כי הגרמנים עומדים לקיים אקציה סופית בגטו. פרנקל הורה להעביר את הידיעה אל מרדכי אנילביץ, מפקדו של האי"ל. במהלך מרד גטו ורשה פיקד פרנקל על מטה הארגון ששכן בבניין מספר 7 בכיכר מורנובסקה, היכן שהתנהלו הקרבות העזים ביותר במהלך המרד.אין עדות ממקור ראשון על נסיבות מותו של פרנקל. גרסה אחת ששחוזרה ב-1946 על ידי אדם הלפרין (שפרנקל היה חניך שלו בקן בית"ר בצפון ורשה) גורסת כי ב-29 באפריל עזבו לוחמי אצ"י את שטח הגטו באמצעות המנהרה תחת בניין 6 בכיכר. הקבוצה הגיעה ליערות מיכאלין, ושם נתקלה בגרמנים וניהלה עימם קרב יריות. הלוחמים הצליחו להגיע אל בונקר ברחוב גז'בובסקה 13 בורשה ה"ארית". אז ניסו להוציא יהודים מהגטו החוצה. ב-5 במאי הצליחו להוציא קבוצה אחת. ב-11 במאי ניסו להוציא קבוצה נוספת ונתקלו בגרמנים ופולנים. בקרב שפרץ נהרגו הלוחמים ופאוול פרנקל (הגרסה גם כאן).גרסה אחרת גורסת כי ב-19 ביוני חסלו בקרב כוחות הנאצים קבוצה של 10 יהודים חמושים שהתבצרה ברחוב גז'בובסקה (בו נהרגו 4 גרמנים ו-7 מהיהודים). הקבוצה הזו הייתה קבוצה שיצאה מכיכר מוראנובסקה ובראשה עמד פרנקל. (לפי ספר של פרופ' ברנארד מארק בהוצאת המכון היהודי ההיסטורי בוארשה, 1953)כך או כך ניתן להסיק כי עלה בידיו של פרנקל לצאת מן הגטו עם לוחמי אצ"י נוספים, וכי נפל בסופו של דבר במהלך קרב יריות מול כוחות הנאצים.
דוד אפלבאום ...הפעולה הצבאית הראשונה של מחתרות כנגד הגרמנים, התבצעה בו-זמנית ע"י שני הארגונים, ללא כל תיאום ביניהם: מרדכי אנילביץ', מפקד אי"ל, הוביל קבוצה שהצטרפה להמון יהודים שנחטפו באקציה של ינואר 1943 (כחצי שנה אחרי האקציה הגדולה, שרוקנה את רוב הגטו מיהודים), והם פתחו באש על הגרמנים סמוך למקום השילוח (האומשלגפלאץ). בפעולה נפגעו מס' גרמנים, וכל לוחמי אי"ל למעט אניבלביץ', נפלו בקרב. באותה עת הוביל דוד אפלבאום קבוצת אצ"י שתקפה גרמנים ברחוב מוראנובסקה (סמוך למטה הסודי של אצ"י), ופגעה בכמה מהם, מבלי שאנשיה נפגעו.אצ"י הוסיפה לבצע פעולות כנגד הגרמנים גם ביומיים הבאים (19 ו20 בינואר), והגרמנים החליטו (אולי ההתנגדות הבלתי צפוייה, למרות שמעולם זה לא הוכח) להפסיק את האקציה כבר אחרי שלושה ימים.